סיכום תאילנד

תאילנד היית טובה אלינו, שלושה חודשים עברו וזה הזמן להמשיך במסע.

חווינו גם את תאילנד הפחות תיירותית ברואוד טריפ, וגם את תאילנד התיירותית.

חווינו את החופש וחווינו את השגרה שלנו בתאילנד.

חווינו את תאילנד הרגועה והשלווה וחווינו את התאילנד הכאותית, הסואנת והשוקקת.

היה חם, אבל כל עוד היינו בים או בבריכה, עם שייק או אייס קפה ביד כבר היה הרבה יותר נעים.

האוכל טעים, המחירים טובים, התרבות מיוחדת. 

הטבע פה חוגג, מזג האוויר הטרופי עדיין מפתיע אותנו, מצד אחד חם, מצד שני הגשם יורד בנדיבות, ומסביב אלף גוונים של ירוק.

התחלנו פה את המסע שלנו, לומדים את הקצב שמתאים לכל אחד ולכולנו ביחד.

קיבלנו ביקור כל כך כיפי של סבתא חנה אחרי חודשיים שלא היינו בארץ.

חגגנו יום הולדת 40 ליואב.

והמסאגים, וואוו המסאגים.

וידוי קטן, אנחנו מכורים לשווקים. ובתאילנד יש שווקים בכל שעה ביום, שווקים מקומיים ושווקים תיירותיים. מצד אחד רואים המון דברים מיוחדים, מצד שני אין סיכוי שנקנה - השחרור מדברים שלא צריכים וכמובן שגם לא רוצים להיסחב נותן גם תחושת הקלה, פשוט אין צורך בקניות מיותרות.

האנשים נחמדים, חייכנים וחברותיים ולנו זה נעים, אבל לעיתים חברותיים מדי ולארבלי הקטנה לא היה נעים עם הידיים שנשלחות ללטף את ראשה בלי רשות.

לנו האוכל טעים אבל לאריאלי הבררן שלנו לא היה תמיד קל, אז נכון שבכל ארוחה דאגנו שיהיה גם משהו מוכר ורגוע אבל גם ביחד מצאנו אפשרויות חדשות, ועד שלמדנו את המאכלים החדשים זה כבר זמן לעזוב, אבל התהליך עוזר לאריאל לאט לאט להפתח לדברים שלא היה מנסה לפני כן.

ההרפתקאה והמסע הזה הוא חלום שמתגשם. היה לנו טוב מאוד בבית אבל היינו חייבים להגשים חלום. זה לא אומר שהכל קל ופשוט. למשל לא תמיד קל לילדים עם השינויים התדירים ועם הגעגוע למשפחה והחברים, לבית, לבית הספר, אבל ביחד הכרנו לאט את תאילנד, את הריחות והטעמים. עם חברים לומדים להתחבר מרחוק ולשמור על קשר גם אם זה פשוט לשחק יחד, ואפילו הביקור של סבתא שהביא איתה ניחוחות מהארץ ונתנה הרגשה של בית. 

תחושת הזמן איבדה פה משמעות, לא ברור איך עברו כבר שלושה חודשים אבל חוץ מימי שישי שאנחנו מציינים, כל שאר השבוע זאת תחושה שונה, מימד אחר.

לימודים - מצד אחד אפשר ללמוד בכל רגע נתון, אם זה להמיר את הכסף מבאטים לשקלים או לחשב כמה עולים 5 שיקיים או ללמוד מילים באנגלית ומצד שני יש חוברות לימוד שהבאנו מהארץ כדי להמשיך את התוכן של משרד החינוך. להושיב את הילדים ללמוד מחוברות זה יותר מאתגר, יש דברים שאפשר ללמד במקביל אבל לרב הם עדיין לא מספיק עצמאיים, כל אחד דורש את תשומת הלב המלאה ובמקביל בזמן הזה יש ילדה קטנה ומתוקה שגם רוצה תשומת לב... אין ספק שהערכה שלי למורים שמלמדים 20-30 תלמידים עלתה בצורה משמעותית.

הרווחנו המון זמן משפחתי! מצד שני לנו ההורים כמעט ואין זמן אישי, זמן לצמיחה, הרהור, למידה. איכשהו זה תפס אותנו לא מוכנים. אבל הקבינט מתכנס באופן יומי ועושים חשיבה מחודשת בנושא.

אחד הדברים שאנחנו מעריכים עכשיו בישראל זה מדרכות. כמעט אין מדרכות בתאילנד. זה מקשה כשרוצים ללכת,אפילו לטיול רגלי פשוט עם הילדים ברחובות (במיוחד עם ארבל). 

מבחינת בטחון, מרגיש מאוד בטוח כאן. לא נתקלנו בבעיה במובן הזה, מרבית האנשים במדינה הזאת חמודים ומרגיש ממש נעים להיות כאן.

כל התקופה חוץ מהזמן בבנגקוק היינו עם רכב צמוד, נהנינו מהאפשרות לנסוע לאן שרוצים, מתי שרוצים והציוד פשוט ברכב. מעכשיו נתחיל לטייל עם כל הציוד עלינו.

זכינו להוריד מעצמנו את נטל המטלות הבלתי נגמרות של בישול, כביסה, כלים, נקיון, לחץ בבוקר, איסופים בצהריים. מצד שני הוספנו מטלות אחרות של התנהלות יומיומית ותכנון הטיול. 

תאילנד במספרים:

מספר ימים: 90

מספר הדירות/מלונות: 18

ביקורים: 2 (חנה, איליה וקארין)

קילומטראז' ברכב: 2900 ק"מ.

כלי תחבורה: הגעה במטוס לבנקוק וקונייקשן לקוסמוי. מעבורות עם הרכב לקופנגן וחזרה ליבשת. רכב צמוד. וטיסת פנים מצ'אנג מאי לבנגקוק.

מה ביקשנו להביא מהארץ: עוד קונדישינר למתולתלות שבנינו, קרם לשיער, עיתוני ילדים, טחינה ומכתבים לילדים מבני הדודים. 

תקציב: ממוצע חודשי של 21,700 ש"ח (כולל ביטוח, רכב וטיסות פנימיות).

היו שלום ותודה על השייקים, היעד הבא - סרי לנקה!