סיפורי סבתא

עם תום הרואד טריפ הגענו לצ'אנג מאי, בירת הצפון של תאילנד.

אחרי כמעט חודשיים בטיול, גולת הכותרת עבורנו היתה הביקור המתקרב של סבתא חנה. מהרגע שהזמינה את כרטיסי טיסה, ההתרגשות עלתה והציפיה גברה ככל שהתקרבנו ליום המפגש, הילדים ספרו ימים לאחור ואנחנו תכננו מה נעשה ביחד.

אספנו אותה משדה התעופה בערב המפגש וזה היה כיף גדול, הרבה חיבוקים, הילדים קפצו, צרחו ורק רצו לספר לה על כל מה שעברו וחוו בתקופה האחרונה 

.תכננו לעשות ביחד חלק מהצפון וצ'אנג מאי נבחרה להתחלה וגם לחגיגות יום הולדת 40 ליואב.

זאת עיר ממש כיפית, יש בה המון אטרקציות שמתאימות לכולם, שילוב של טבע ועיר, אוכל ממש טוב ואפילו 50 מסעדות בכל הרמות שקיבלו הכרה ממישלן (חלקם במחיר של פלאפל + שתיה בישראל), אז אין ספק שאוכלים פה טוב.

סבתא חנה גם הגיע עם אספקה מהארץ של טחינה, עוגיות, אלפחורס (מעולים ממעיני) ככה שזה לא היה ביקור מרזה.

 

התחלנו גם לבדוק יותר מסאגים (מה שפחות התאפשר לפני, בגלל הילדים) וזה ממש כיף ללכת ביחד לחוויה. תענוג שיש עוד מבוגר אחראי, לשבור את הרוב של הילדים על המבוגרים, ככה שגם האינטנסיביות של 24/7 עם הילדים קיבלה רגיעה קלה.

בין לבין גם יצא לנו לטייל לא מעט. יום אחד נסענו למפלים הלבנים הדביקים, מקום מקסים בשמורת טבע שאפשר ממש ללכת בתוך מפלים פעילים. בהתחלה יש חשש מהחלקב, כי זה פשוט לא מסתדר בראש שמסלול האבנים בתוך מים לא מחליק, אבל המינרלים שיש על הסלעים מונעים החלקה, ומאפשרים לעשות מסלול למטה וגם חזרה למעלה בתוך מפל. ממש חוויה כיפית ונעימה. שוהם ואריאל רצו (וזכו) לעשות אפילו סיבוב שני. 

לא כולם התלהבו מהאטרקציה:

בדרך חזור עצרנו בחוות סחלבים ופרפרים, מקום מקסים של טבע.

טיילנו בעוד כל מיני מקומות בעיר, אבל נראה שחנה התלהבה במיוחד מהסופר הגדול כאן שלא רואה ממטר את הסופרים של החרדים (שזה אחד הבילויים האהובים עליה גם בארץ). 

בין טיול לטיול גם חגגנו יום הולדת 40 ליואב, אפילו אנשי המלון השתתפו בחגיגות, אנה אספה בספרון אחד ברכות מרגשות מהחברים והמשפחה ודאגה להביא מתנה עוד מהארץ.  

נסענו ביחד לכמה ימים לצ'אנג ראי, היינו במלון מקסים ויצא לנו לטייל בכמה מקדשים ממש יפים, והיתרון פה שקל לזכור אותם, (לעומת שאר תאילנד שם לכל המקדשים יש שמות ארוכים ושוברי שיניים) כי קוראים להם לפי צבעים, ככה שיצא שהיינו במקדש כחול, המקדש הלבן, בודהה ענקית ולבנה, ואפילו מוזיאון שחור. ביקור מוצלח.

חדי האבחנה יוכלו לזהות מה האלה הנכבדת חושבת על כל המבקרים:

ולפעמים כל מה שצריך זה מזגן טוב, קפה ועוגה:

ביקרנו במוזיאון תלת מימד שזה בעיקר מקור לאינסוף תמונות משעשעות:

חזרנו לעוד כמה ימים ביחד לצאנג מאי. חווינו כמה שווקים מתויירים וגם מקומיים (לפעמים המחירים בשווקים המקומיים פשוט לא נורמלים, למשל קנינו מנת פתאי לא גדולה ב-15 באט, שזה שקל וחצי) וקנינו פירות ושייקים בשפע.

וכך הביקור הגיע לסיומו, מה שגם מהווה את יריית הפתיחה לספירה לאחור עד הביקור הבא.

מפה לשם עברו 60 יום מתחילת הטיול. היעד הבא - פאי!