סלאח שבתי ביפן - המשפחה באה לבקר
הגיע היום והמשפחה באה לבקר!
סבתא חנה, אורית ודורון, איתן וגאיה, מעין ורז ומאור (תומר, מעיין והילדים היו חסרים לנו מאוד). סך הכל 13 איש, היפנים לא ידעו איך להכיל את הכמות הזו 😁 אבל אנחנו מאושרים, איזה כיף שכולם פה ביחד מטיילים חיכינו וציפינו לרגע.
את מלאכת תכנון הטיול לקחה על עצמה באומץ אנה (טוב נו... הפלנו עליה והיא לא סרבה), איך לדאוג שכולם יהיו מרוצים ושמחים כשיש כל כך הרבה אנשים שונים, גילאים שונים, רצונות ואופי שונה?
טיול ביפן באופן כללי מאתגר לתכנון כי הכל צריך להיות מתוכנן, קבוע וסגור מראש, בעיקר בתקופה הזו, אחרת לא תמצא מקומות לינה טובים, לא תמצא כרטיסים למקומות השווים ולא תכנס לאטרקציות הפופולאריות. מה עושים אם התוכניות משתנות? אצל היפנים אין כזו אופציה.
הטיול המשותף התחיל בכמה ימים בטוקיו, ישנו בבית גדול של airbnb עם חדרים לכולם ונהננו אחד מהשני.
בימים הראשונים ראינו את הפריחה (שהתאחרה בכמה ימים בדיוק בשביל שהמשפחה גם תוכל לראות), טיילנו ברחובות שוקקים, בדקנו מאכלים שונים, וחנויות מכל סוג. ההתרגשות של הילדים גדולה, נהנים להיות פשוט יחד.
אחד המקומות המדליקים בטוקיו הוא המוזיאון האינטראקטיבי של Team lab, המון מיצגים של אור, תנועה ואומנות חווייתיים. הכל מאוד מושקע ומיוחד. רצנו ממיצג למיצג בהתלהבות, בסוף היום כולם היו תשושים.
מנסים לראות שהקצב מתאים לכולם, הג'ט לג לאט לאט משתחרר.
אחרי כמה ימים בדירה משותפת שהייתה בדיוק מה שהיינו צריכים, עברנו לבית מלון קרוב לדיסני.
וואוו כמה חוויות, כמה מתקנים, איזה מקום משוגע זה דיסני. זכינו להיות גם בדיסני לנד וגם בדיסני סי. ופשוט וואוו.
המקום מדהים, הירידה לפרטים משוגעת וכל יום מדהים כזה הסתיים במופע סיום מטריף.
בהחלט זכינו בחוויות יחודיות ביחד. איזה כיף לנו.
המשכנו להאקונה, הנסיעה קצת ארוכה ודורשת החלפה של אוטובוס, רכבת, ועוד רכבת ואז עוד רכבת שלפעמיים נוסעת ברברס והנהגים מתחלפים ביניהם כי מי שנוסע קדימה, נוהג קדימה ויש נהג שנוסע רברס... היה ממש מצחיק אבל נסיעה שווה ונוף מדהים.
הגענו למלון כיפי ומפנק, קינוחים חופשי, אלכוהול חופשי, גלידות... מקום מושלם לחגוג לשוהם שלנו יום הולדת 10. המיקום הוא אי שם בהרים ואין הרבה מסביב ולכן הצטידנו בעוגת יום הולדת בדרך.
ביום הולדת התחלנו בארוחת בוקר מפנקת במלון, המשכנו בעוגת יום הולדת עם המשפחה ומתנה משחק קופסה מישראל כמו שביקש. המשכנו את היום במוזיאון פתוח, מקום ממש יפה וכיף לגדולים ולקטנים.
משם המשכנו לאונסון מיוחד שהוא פארק מים, מעיינות חמים מושלמים שמתאימים למשפחה של תיירים, כולם ביחד עם בגד ים (מצחיק שצריך לציין את זה), מגלשות, מעיינות חמים מגניבים בריכות שונות של קפה, יין, ברווזים, בחוץ, בפנים... הרבה אפשרויות שונות והיה מושלם לכולם.
וכמובן שסיימנו עוד ערב בפינוקים של המלון גם עבור הילדים וגם עבור המבוגרים.
יום הולדת מושלם כזה, אחרי שני ימי דיסני ויום מדהים בהאקונה, כנראה ששנה הבאה חוגגים בירח (תזכורת לעצמי: דחוף להוריד סטנדרטים 😉).
המשכנו לאוסקה 13 אנשים, הזמנו את הרכבת הכי מהירה בעולם. יש לנו 5 רכבות היום, אחת מהן היא השינקנסן (רכבת הקליע). מבחוץ רכבת הקליע מטורפת, עוברת לידך כל כך מהר שכולנו בשוק. אבל מבפנים מרגיש די רגיל. הופתענו, למרות שחלקנו יצאנו עם הרגשה כמו אחרי טיסה.
הגענו לאחלה מלון ויצאנו להכיר את העיר.
אוסקה עיר תוססת בכל שעות היום, הרבה פחות מנומסים מאשר מטוקיו, באופי היא קרובה לתל אביב. כיף להסתובב, שוק האוכל היה מעולה, ופשוט תענוג להסתובב ברחובות. לא צריך אטרקציות מעבר לזה.
זאת היתה קפיצה קצרה בעיר והיה שווה את זה.
ועכשיו ממשיכים לקיוטו, המרחק קצר יחסית אבל המסע עם המזוודות, חיפוש המעליות בתחנות הרכבת, עצירות שירותים תכופות והגשם גורמים לדרך להרגיש כמו מסע. מגיעים לקיוטו לשני בתי airbnb צמודים.הבתים הרבה יותר מקומיים ופחות מערביים כמו שהתרגלנו עד כה, לטוב או לרע, חוויה יפנית. המיטות מיטות טאטמי יפניות, הקירות דקים והאוירה יפנית במאה אחוז. הגענו לדירה במיוחד בשביל חגיגות פסח.
בערב פסח התלבשנו חגיגי, והלכנו לסדר של בית חבד שהזמנו מראש (כמובן, בכל זאת יפן). היה קצת חשש כשידענו שיש 600 מוזמנים, אבל הופתענו לטובה. לא היה חסר כלום, ההגדה הוקראה בצורה מאוד מהירה. נראה שכולנו הופתענו לטובה ונהננו מערב פסח ביפן.
בקיוטו טיילנו לאט יותר, מרגיש שהאנרגיה של הטיול קצת ירדה, אולי היה קצת אינטנסיבי מדי, אולי יותר מידי מצות...
אז אנחנו מטיילים אבל בקצב נמוך יותר.
נהננו בשווקים, ביקרנו במוזיאון הסמוראים למדנו על המסורת ואפילו הטלנו כוכבי נינג'ה. באחד הימים יצאנו לשחק באולינג יחד, היינו במקום של משחקי וידאו ענק וכולם עשו המון קניות, בעיקר נעליים.
אם לומר את האמת, הדברים ביפן מאוד איכותיים והרבה יותר זולים מישראל, גם אנחנו שפחות או יותר לא קנינו כלום כבר שנה מתחילת הטיול התחלנו לקנות פה ושם דברים שלא יכלנו שלא לקנות. זאת ועוד, אחת מאיתנו שלא נאמר את שמה רק נאמר שמתחיל בא' ומתחרז עם בננה, פיתחה אובססיה קלה לרשת DAISO. מי שאי פעם ביקר בדייסו יודע שקשה להיות אדישים לחנות המאה ין... את דייסו נפגוש עוד כמה וכמה פעמים במהלך הטיול.
הספקנו לחגוג גם למאורי יום הולדת שנתיים
הגיע הרגע ואנחנו נפרדים מהמשפחה.
הפרידה היתה רגשית מאוד, התרגלנו להיות יחד, הילדים היו בטוב, חיכינו להם מאוד ועכשיו נפרדים.
הזמן המשפחתי היה לנו נעים, אבל כמו שהילדים הצליחו לבטא, היה להם יותר קל עם הגעגוע לפני שהם הגיעו. בהחלט לא קל להתמודד עם הגעגוע מחדש.
ניקח כמה ימים רגועים, להחזיר את שגרת הטיול שלנו שהיא יותר חיים במסע. נחייה קצת באותו מקום ונכיר את הסביבה שלנו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה