עכברי העיר - בנגקוק

לקראת סיום הזמן שלנו בתאילנד, אנחנו מקנחים בבנקוק. הגענו מהכפר לעיר ומיד בשדה תעופה מרגישים אוירה שונה, העיר מודרנית, רועשת, פקוקה ומערבית לכל דבר. את הנוף הירוק והטבעי מחליף קו האופק של גורדי השחקים. 

מתחילים באינטראקציה הראשונה עם נהגי מוניות, ישר מרגישים את יוקר המחייה ואת הפער בין כמה שיודעים שנסיעה צריכה לעלות (תודה לממציא הגראב) לבין כמה שמנסים לעבוד עליך, אחרי ששמענו כמה מחירים מופרכים (עד פי 3 מהמחיר ההוגן) עשינו דרכנו למקום שיהיה הבית בעשרת הימים הקרובים.

מצד אחד העיר כולה יקרה יותר בהשוואה לתאילנד, מצד שני מאוד נוח להתנייד פה, תחבורה ציבורית מעולה, וקלה, אפליקציית מוניות טובה - אין ספק שלישראל יש מה ללמוד. לראשונה מתחילת הטיול אנחנו בלי רכב צמוד.

לבנקוק יש המון מה להציע, אטרקציות טובות כמו אקווריום, מוזיאון ילדים, שוק סוף השבוע המהמם, אפילו בקניונים כיף לילדים כי יש קולנוע, באולינג, ומשחקיות. בכל מקום יש מתחמי אוכל ככה שתמיד מוצאים אוכל טעים לכולם. שפע הזדמנויות לראות אנשים מעניינים, אוכל מוזר והרפתקאות חדשות. 

בבנקוק אנחנו מוצאים שילוב של קדמה מודרנית עם שמירה על התרבות התאילנדית מארמון המלך, המקדשים וכמובן שווקים בכל הגדלים ובכל שעות היום. התקופה הזו מיוחדת מעוד סיבה, זכינו לביקור מאיליה וקרין המהממים, שבעצמם מטיילים כבר חמש שנים בעולם ועל החיים שלהם עוד ילמדו בבתי ספר. איזה כיף שיש חברים כאלה שאפילו כשנפגשים אחת לשנה תמיד מרגש, עמוק, אמיתי ומסקרן. פעם ראשונה שיצא לילדים לבלות זמן משמעותי עם איליה וקרין ונראה שהיה כיף לכל הצדדים.

       

בתום התקופה בבנקוק אנחנו נפרדים מתאילנד (נעשה פוסט פרידה נפרד) הנפלאה, היעד הבא - סרי לנקה!