סתלבט בקיבוץ - פאי

אחרי כמה שבועות של רואוד טריפ, טיולים והרפתקאות, רצינו למצוא מקום לשהייה ארוכה יותר, מקום בו נוכל לייצר שגרה, להיות חלק מקהילה ובעגה המקצועית של משפחות מטיילות - נסטינג. הגענו לפאי שבקצה הצפוני של תאילנד.

את פאי זכרנו לטובה מהטיול שעשינו כזוג לפני 16 שנים, מקום חלומי, מוקף טבע ירוק ואווירה שמשרה רוגע ושלווה.

הגענו למקום שנקרא "פאי לאמון" מאחז ישראלי באיזור אולי הכי יפה שיש לתאילנד להציע.

הגענו למקום נעים ורגוע, מזכיר קצת פרבר אמריקאי טיפוסי, בתים אחידים לכולם, עם חניה אחת, כביש גישה אחד לכולם, אבל מסביב נוף עוצר נשימה ואת כל אחד מהבתים (כמעט) תופסות משפחות של ישראלים.

לא בטוח שאפשר להסביר במילים את השלווה שיש בשביל בין הבתים, הילדים שרצים בין בית לבית כי פגשו לפני דקה חבר חדש, הטבע מסביב שקט ושליו, משהו באויר פשוט רגוע. יש קבוצת וואטסאפ של כל המשפחות שבמתחם, וכולם עוזרים לכולם, או אם מישהו הולך לאיזה מעין חם אז משפחות מצטרפות. יש המון משותף בין המשפחות שבמתחם, כולן משפחות ישראליות מטיילות, לרוב לתקופה ארוכה, לא פחדו לשים את השגרה על אש קטנה בזמן שמטיילים בעולם, כולן מחפשות קהילה נעימה ואיכפתית. ואפילו שהמשפחות עוזבות ואחרות באות כל הזמן וכל משפחה מיוחדת, נשמרת תחושת הקהילה (האמת בא לנו כזה גם בארץ).

בחודשים הראשונים בטיול, לא פגשנו הרבה משפחות כי היינו בעיקר ברוד טריפ וציפינו לרגעים בהם נוכל לדבר עם אנשים ומשפחות שחווים חוויות דומות, רצינו עבור הילדים קצת חברה ושגרה.

כשהגענו סיפרו לנו שאפשר להשכיר אופניים (אגב, המחיר - 10 שקלים לשבוע) קפצנו על הרעיון, שוהם, אריאל וארבל שמחו מאוד על ההזדמנות (בארץ אף אחד מהם לא התלהב מרכיבה על אופניים אפילו שאנחנו גרים במושב, אבל פה זה היה להם נכון), והם לא הפסיקו לרכב בין הבתים, רוכבים עם החברים, מבקרים מדי פעם בבתים של החברים במתחם.

לקראת סוף התקופה יואב יצא לעשות ריטריט מדיטציה של חמישה ימים, במקרה או שלא במקרה יצא איתו גם רונן, אבא ממשפחה מדהימה צמודה לבית שלנו. וככה יצא שעדי, יואב (בן 10) והלל (בן 6) הפכו להיות חלק מהמשפחה שלנו ואנחנו חלק מהמשפחה שלהם. טיילנו, אכלנו ממש טוב, והתפנקנו בקינוחים...

אין ספק שהתגעגענו מאוד ליואב אבל התמיכה שהיינו עטופים במקום שאנחנו קוראים לו קיבוץ אי שם בתאילנד היא מאוד נעימה והלוואי שהיה יותר מזה בארץ.

הריטריט היה במקום מדהים, מטופח ברמה אחרת, צמוד למעיינות חמים והכל בנוי ככה שיהיה לך כמה שיותר נוח, נעים ורגוע.

3 חודשים שאנחנו בתאילנד ומיצינו את הויזה עד תום. יש תחושה שבא להישאר פה יותר זמן, אבל יש גם תהייה אם היינו מתחילים מכאן את הטיול זה כנראה היה שונה, כי משהו במסע שעברנו דייק עבורנו את הרגע הזה.

אז קצת מבאס שצריך לעזוב בגלל ענייני ויזה, אבל התקופה הזו תישמר אצלנו כחוויה מדהימה של קהילה ישראלית.

פאי זכורה לנו כזוג כמקום מדהים ועכשיו גם כמשפחה הוסכם פה אחד שפאי מדהימה, הקהילה הישראלית הייתה בדיוק מה שהיינו צריכים, הטבע מסביב באמת עוצר נשימה, היינו 16 ימים, כל יום אוכלים ארוחת בוקר מול אותו נוף, וכל פעם לא מאמינים שזה אמיתי.

היה קשה לעזוב את פאי, ואולי עוד נחזור...