הכנות ומחשבות לפני הטיסה
אנה:
ב 29.5.2023 יצאנו לדרך. משפחת פאעל: שוהם בן 9, אריאל בן 6, ארבל בת 3 אבא יואב ואמא אנה.
ההחלטה לצאת למסע משפחתי הייתה בראש כבר תקופה ממושכת, ויום אחד לפני כמה חודשים החלטנו לקנות כרטיס לכיוון אחד לתאילנד. החלטה של לעצור את טירוף השגרה שכל היום חייבים לעשות משהו, ופשוט לקחת רגע לעצמנו ולהיות ביחד כל המשפחה.
התקופה שלפני הנסיעה היתה בין השאר תקופה של שחרור חפצים שצברנו בשנים האחרונות. תרמנו שקים על שקים, ועדין מרגיש שכמות הדברים שצברנו היא לא הגיונית.
עשיתי רשימות של כל הציוד שנרצה לקחת איתנו, והחלטנו שלוקחים 2 מזוודות ו 3 תיקי גב.
לחלק מהאנשים שסיפרנו על היציאה על המסע שלנו היה מאוד מפתיע שאנחנו לוקחים מעט דברים, אבל היתרון בלהחליט לטוס למדינות חמות, זה פחות בגדים. וככה יצא שיש מזוודה אחת לבגדים ומזוודה שנייה לתרופות, חוברות לימוד ושאר הדברים.
הימים האחרונים בארץ היו כבר מתישים מבחינת אריזות אחרונות, ואיזה מזל שהטיסה הגיעה, ופשוט עולים על הטיסה.
החלק הקשה, היו הפרידות. לכל ילד נעשו מסיבות פרידה בכיתות/גן, כולם היו מקסימים בתשומת הלב והחיבוקים, אין ספק שהילדים יתגעגעו לחברים. גם אנחנו המבוגרים נפרדנו מהחברים ומהעבודה, היה כיף לראות את כולם ומחכים להיפגש בקרוב שוב. אז תודיעו איפה אתם באים לבקר :)
אין ספק שאנחנו מאוד קרובים למשפחה שלנו ורגילים להיפגש בכל הזדמנות, הפרידה לא קלה בכלל גם כשהיא נעשת מנסיבות טובות, בקיצור... בואו לבקר.

יואב:
הרבה זמן חשבנו ותיכננו איך יוצאים להרפתקאה כזו, האמת לא היה קל. פעם אמרתי לחברים שטיול כזה עם המשפחה זה כמו להזיז את הטיטאניק, התחלנו לסובב את ההגה לפני שנתיים ועכשיו הספינה בכיוון שרצינו. והנה הגיע היום, עזבנו לשנה את החיים הנפלאים שיש לנו, את המשפחה, החברים ואת הבסיס (הגיאוגרפי) של מרכז החיים שלנו, בשביל מסע משפחתי חד פעמי. יהיה לפעמים קל, לפעמים קשה ולפעמים מתסכל, אבל בטוח נצבור חוויות חדשות ונצא מאיזור הנוחות שלנו.
המון ציפיות יש לי ולנו מהמסע הזה: גיבוש המשפחה, יצירת חוויות יוצאות דופן, צמיחה אישית, צמיחה זוגית, צמיחה משפחתית, להעניק לילדים חוויות לימודיות וחינוכיות, לדאוג שיתקדמו בלימודים הרגילים, להכיר טוב יותר את עצמנו, להשתעמם, בקיצור... הרבה צפיות (יש שיגידו יותר מדי, כמו שיש בחיים הרגילים). נראה שאצטרך לשבור גם אני את התבניות שלי, לזרום יותר, להיות יותר באי-וודאות, להנות מהעובדה שלא חייבים לרוץ ואת הציפיות להשאיר במושב האחורי.
עוד השארנו בארץ, שתי אחייניות חדשות בנות כמה ימים, ששמן כרגע A ו-B, נצטרך לאהוב אותן מרחוק בשנה הקרובה (עדכון - יש שמות! אבישג ותהילה ברוך הבא למשפחה!).
שוהם:
נפרדתי מהכיתה, היה כיף מאוד. היו קפיצות, ברכות ואיחולים.
לא חושב שיש עוד משפחות שיעשו טיול כזה גדול, אולי נפגוש כאלה בדרך.
אריאל:
נפרדנו מהצהרון ומהכיתה, כולם קפצו עלי. אני מקווה שנשמור על קשר עם כל החברים. התרגשתי וציפיתי לדעת מה יש מסביב לעולם.


תגובות
הוסף רשומת תגובה